זן ואומנות אחזקת הפציינט – כשהפסיכולוגיה פוגשת את הבודהיזם

זן ואומנות אחזקת הפציינט – כשהפסיכולוגיה פוגשת את הבודהיזם

נורית לחיאני מראיינת את נחי אלון ויובל אידו טל פורסם ב-NRG

מה שעד לפני כעשור נחשב לבלתי אפשרי, הוא כיום טרנד לוהט: “פסיכו-דהרמה”. פסיכולוגים מהזרם המרכזי לומדים בודהיזם כדי לשלב אותו בטיפול שהם מציעים לנו

לפני עשר שנים התגבשה במרכז הארץ קבוצה של תשעה פסיכולוגים, שנפגשה מדי שבוע לצורך מדיטציות ולימוד בודהיסטי. הפגישות התקיימו בחשאיות ובמקומות משתנים, כדי למנוע דליפת אינפורמציה החוצה. לכל המשתתפים היה ברור שחשיפת הקשר שלהם לבודהיזם תגרור גינוי חריף ואולי אפילו נידוי מצד הקולגות והממסד הפסיכולוגי.

היום, רק עשר שנים אחר כך, השילוב בין בודהיזם לפסיכולוגיה מערבית הוא אולי הטרנד הכי חזק בקרב הקהילייה הפסיכולוגית בארץ. בשלוש השנים האחרונות נרשמו ללימודי בודהיזם המיועדים פסיכולוגים, מסלול לימודים מיוחד שיזם בית הספר “פסיכו-דהרמה”, עשרות פסיכולוגים מהזרם המרכזי, ואם לשפוט על-פי רשימת הפסיכולוגים שכבר נרשמו ללימודים בשנה הבאה נראה שהביקוש רק מתגבר.

אז מה יש ב”בפסיכו-בודהיזם” שקוסם דווקא עכשיו לכל כך הרבה פסיכולוגים? ואיך ישפיע השילוב האופנתי בין בודהיזם ופסיכולוגיה עלינו, המטופלים? יובל אידו טל, מורה לבודהיזם וממנהלי בית הספר “פסיכו-דהרמה” שהקימו הפסיכולוג המוערך נחי אלון והפרופסור לתורות המזרח יעקב רז, חושב שהחיבור בין הפסיכולוגיה לבודהיזם היה רק עניין של זמן.

“תורת הבודהה נתפסת בדרך כלל במערב כפילוסופיה מרתקת, בעלת מהלכים היסטוריים ותרבותיים”, הוא אומר, “אלא שבאסיה התורה לא נתפסת כהגות מופשטת, אלא כמשנת חיים של ריפוי ונחמה. זוהי תורת מעשה, אימון של יומיום. עניינה של דרך הבודהה הוא בין השאר סבל – מה טיבו, מה מקורו ואיך להקל עליו או להיחלץ ממנו. השיטה הבודהיסטית היא שיטה מאוד יעילה להתמודדות עם סבל ולכן, די ברור שבמוקדם ובמאוחר גם הפסיכולוגיה המערבית תיעזר בשיטות הבודהיסטיות ובצורות המחשבה הבודהיסטיות כדי לטפל בסבל בצורה יעילה יותר”.

צילום: אלי דסה

יובל אידו טל. מאמן את רוחי לא להיכנע לדחף צילום: אלי דסה

ומהו לדעתך המרכיב בבודהיזם שהכי קוסם לפסיכולוגים?

“פשוט זה שיש תוצאות ברורות, זה שבעזרת טכניקות בודהיסטיות אנשים סובלים פחות. בפסיכולוגיה
המערבית קיימת הנחת יסוד שהבנה של תהליכים וחשיפתם מייצרת ריפוי. גם הבודהיזם מתייחס לכך, אלא שעל פיו לא מספיקה הבנה רק בראש, דרוש גם אימון פרקטי כדי לחולל שינוי; כדי שההבנה אכן תשנה את האדם, דרוש לו אימון יומיומי ורציני. ברור לי שהדגש על האימון קוסם לפסיכולוגים רבים, שרואים שהאימון עובד ועוזר למטופלים שלהם להתמודד בצורה טובה יותר עם בעיות”.

נשמע דומה לקואוצ’ינג.

“לא הייתי רוצה לכרוך את שני הדברים יחד. את עניין האימון היומיומי ניסו להסביר בצורה פשוטה: אני הולך לחדר כושר ומאמן את השרירים שלי, כי אני יודע שלא מספיק לקרוא על כושר בספר, למרות שזה מאוד מעניין. כדי להשיג תוצאות אני חייב להתאמן ממש, להפעיל את השרירים. מה שנכון לשרירים, נכון גם לרוח האדם. בידיעה האינטלקטואלית של אדם אין די כדי לעזור לו לפתור את הבעיה, הוא חייב להתאמן כדי שהידיעה הזו תבוא לידי ביטוי בחיים שלו ותחולל שינוי”.

והפסיכולוגים, שחלק לא מבוטל מהם נקט עד כה רק בטכניקות שונות של דיבורים, מכירים בצורך באימון יומיומי?

“אני לא רוצה להתייחס לכלל הפסיכולוגים, יש אסכולות שונות, כיוונים שונים וצורות מחשבה שונות,
שהיום נפתחות לאופציה של לימוד והעשרה. מה שאני כן יכול לומר, זה שאחד הדברים הברורים ביותר בהם אימון בודהיסטי מאוד עוזר, זה היכולת להכניס שינוי עמוק בהרגלים מזיקים. אני יושב כל יום במדיטציה ולומד, קרה שעולה בי רעב, ואם לא הייתי במדיטציה הייתי קם למקרר. אבל אני במדיטציה, אז אני לא קם למקרר. במשך 45 דקות הכמיהה שלי לאוכל

תתחלף כל פעם ברצון אחר.

“אולי רצון להציץ במחשב? אולי לישון? אולי לכעוס? במהלך המדיטציה יעלו אצלי הרבה דברים שלא אכנע להם, אני מאמן את רוחי לא להיכנע לדחף, להרגל. כשאני עושה את זה יומיום, אני בעצם משנה את ההרגל, מעמיד בפני עצמי עוד אופציות בנוסף לאלה שאליהן אני מורגל ושלא תמיד תורמות לי. לאימון כזה יש השפעה גדולה מאוד ואנשים שהיו תקועים בהרגלים מזיקים במשך שנים, עוברים שינוי מהותי בתחומים רבים”.

למשל?

“לפעמים אחת ההשפעות הנלוות של אימון בודהיסטי זו הפחתת משקל. האימון הבודהיסטי אינו ‘שומרי משקל’ ואף אחד לא מדבר עם האדם על קלוריות ועל הפרדה בין פחמימות לחלבונים, אבל ברגע שהאדם מתחיל לראות את הדחפים שלו בצורה בהירה יותר, זה יכול להביא לשרשרת שינויים שמתחילים במשקל גוף, ממשיכים בבריאות וכושר, ונגמרים ביכולת שלו להכניס שינוי עמוק בהתנהלותן של מחשבות מזיקות שמגבילות אותו בחיים”.

הפסיכולוגים שנרשמים ללימודים אצלכם, הופכים בעצם לבודהיסטים?

“בהחלט לא. ‘פסיכו-דהרמה’ הוא בית ספר ללימוד, לאימון וליישום תורת הנפש הבודהיסטית בחיי היומיום. התכלית היא לעזור לכל מי שרוצה לשפר את איכות חייו, חיי זולתו והחיים בעולם בכלל. מתוך כך, השאיפה היא להביא לכך שרעיונות תורת הנפש הבודהיסטית, ערכיה, דרכיה ושיטותיה יטביעו חותם משמעותי בחיים בישראל. שדות הפעולה שלנו כוללים גם את אלה המבקשים ללמוד, להעשיר את עצמם ולהתפתח, אבל דרך הפסיכו-דהרמה אינה דרך המיסיונר המפיץ את האמונה הנכונה, ואף לא דרך המורה האקדמי שאינו מחויב לקיים בגופו את מה שהוא מלמד. זוהי דרך החקירה האישית, ההתנסות והגילוי”.

למצוא את השקט ברעש

כל מי שלמד אפילו רק כמה קורסים של פסיכולוגיה ובודהיזם באוניברסיטה, לא יכול שלא לשים לב לכך שלכאורה הפסיכולוגיה המערבית והבודהיזם המזרחי הן שתי פרדיגמות סותרות. הפסיכולוגיה המערבית מבססת את האבחונים שהיא עורכת על מנת לעזור לאנשים על ספר שנקרא DSM, המקטלג אנשים לפי סוג הפרעות שיש להם, בעוד הבודהיזם מתכחש לקיומו של “אני” קבוע ולכן, מעצם טבעו, מתנגד לקטלוגו של אדם כבעל הפרעה קבועה כזו או אחרת.

נחי אלון. מעולם לא ראיתי שמישהו נרפא בעזרת הפסיכולוגיה

נחי אלון. מעולם לא ראיתי שמישהו נרפא בעזרת הפסיכולוגיה

הפסיכולוג נחי אלון, ממקימי ה”פסיכו-דהרמה”, המחיש בעבר את הפערים הקיימים בין חלק מהגישות הפסיכולוגיות לבודהיזם, כשסיפר בריאיון לעיתון “הארץ”: “מעולם, בכל 30 השנים שאני במקצוע, לא ראיתי שמישהו נרפא. מודל הריפוי של הפסיכולוגיה המערבית אינו רלוונטי כי המחשבה שיש ישות חולה היא שגויה… זה שמטפל יודע יותר טוב ממטופל מה קורה אצלו, אינו מקובל עליי. זה אומר שיש לי ידע מועדף, ואין לי. יש לנו רק תיאוריות, שפעמים רבות אינן יותר מסתם מטאפורות. למשל, סיר הלחץ. ההנחה האוטומטית שאדם הולך עם סיר לחץ שאם תדבר עליו הוא יתרוקן – היא שגויה. פעמים רבות כשמדברים על סיר הלחץ, על הטראומה המודחקת, המצב דווקא מחמיר”.

באותו ריאיון אף טען כי התגובה הכמעט אוטומטית של חלק מעמיתיו הפסיכולוגים, היא להאשים את המטופל בטיפול שנתקע, “זאת עמדה דמונית, המניחה כוח נסתר שאינו רוצה לשתף פעולה, עמדה שאני מתנגד לה”. על רקע אמירות כאלה, שמגיעות דווקא מהאליטה של הפסיכולוגים בארץ שאלון בהחלט משתייך אליה, נראה שאולי הסיבה להתעניינות בבודהיזם דווקא בשנים האחרונות באה על רקע ביקורת קשה שסופגת הפסיכולוגיה – דווקא מפסיכולוגים שצמחו בתוכה.

“תחום שבודק את עצמו הוא תחום חי ונושם, תחום שמתחזק כל הזמן”, אומר אידו טל. “חשוב לי להבהיר שהמאמן הבודהיסטי לא מחליף את הפסיכולוג, אלא מסייע בכל מה שהוא יכול ומעמיק את היכולת של האדם לבצע שינויים מרחיקי לכת בעצמו. דווקא השילוב בין ידע מערבי עמוק ורב שכבתי ובין אימון בודהיסטי יוצר תוצאות מצוינות. הפסיכולוגים שמגיעים לסדנה לא מפסיקים להיות פסיכולוגים, הם נעזרים בכלים רבי עוצמה ויעילים מאוד להתמודדות טובה יותר עבור המטופלים שלהם. הנכונות של הפסיכולוגיה המודרנית לבדוק את עצמה מעידה על עוצמתה וכוחה. אני חייב להבהיר שמטרת הלימוד הבודהיסטי אינה בשום פנים ואופן לגרום לפסיכולוגים להפסיק להיות פסיכולוגים”.

ואם אתם פסיכולוגים שנכונים לבדוק את עצמם, קחו בחשבון שבמהלך לימודי הבודהיזם אתם צפויים להיתקל בחוויות לא שגרתיות. באחד המפגשים האחרונים שערך אידו טל עם קבוצת מטפלים, למשל, נשמעו פתאום במהלך המדיטציה רעשים איומים של שיפוצים. “היה שם ‘קונגו’ שחפר וחפר”, הוא מספר, “אבל החלטתי לא לבטל את המפגש ולהמשיך את המדיטציה למרות הרעשים הכמעט בלתי נסבלים ברקע”.

לא קצת מוגזם? לעשות מדיטציה כשברקע “קונגו”?

“הרעש לא היה מתוכנן, זה משהו שקרה. פעמים רבות החיים מזמנים לנו דברים שאין לנו שליטה עליהם. דווקא השיחה שבאה אחר כך הייתה מרתקת, היה מעניין לדבר על התגובות השונות לרעש הבלתי נסבל בחוץ. היו כאלה שסתמו את האוזניים, היו כאלה שחשבו על משהו אחר, היו כל מיני צורות התייחסות – אבל בדיעבד ראינו שדווקא אלה שלא נאבקו ברעש אלא התחברו אליו, סבלו פחות. חלקם אפילו בנו ממנו פרטיטורות שלמות ויצירות מוזיקליות בראש. מעניין לא?”.

אגב, את לימוד הבודהיזם אתם מייעדים לא רק לפסיכולוגים, אלא גם לאנשי עסקים.

“אנשי עסקים שואלים את עצמם הרבה מאוד שאלות. למשל, האם ניתן להתמודד באופן חיובי עם הקונפליקטים, עם מאבקי הכוח והאגו, עם התחרות הגוברת והמתחים של חיי העבודה, והאם אפשר למצוא משמעות בשגרת היום יום העסקית שלהם. כל השאלות האלה מאוד קשורות לרוחניות. אנחנו משתדלים לענות על השאלות האלה דרך מפגש עם שיטות למידה לא קונוונציונליות כמו קואנים (שאלות, משפטים או סיפורים פרדוקסליים מעולם הזן, שמטרתם לאתגר את דפוסי החשיבה הקיימים, נ”ל), מדיטציה, התנסויות, משחקי תפקידים וניתוח אירועים.

“המטרה במרכז היא להפגיש אנשי עסקים עם אופני מחשבה ופעולה שיפפתחו את מרחב התגובות האוטומטיות שכל אחד מאיתנו פועל מתוכן. המפגשים מתקיימים במרכז ZOA בתל אביב, שהוקם על מנת להפגיש בין אנשי עסקים לתורות רוחניות שונות. אנחנו מתעסקים בהם הרבה באירועים מעולם העסקים הפרטי של כל אחד ואחד, אבל גם מחייו האישיים”.

כמי שלומד ומלמד בודהיזם כבר שנים רבות, אתה מופתע מהפופולריות של השילוב בין פסיכולוגיה לבודהיזם דווקא עכשיו?

“הבודהיזם, כשיטת אימון להתמודדות טובה יותר עם סבל, תפס תאוצה גדולה מאוד בכל העולם. דווקא בגלל ההתפתחות הגדולה שעברה הפסיכולוגיה, דווקא בגלל הפתיחות הקיימת היום של הפסיכולוגיה לבחון את עצמה – היא בשלה לאמץ שיטות יעילות להתמודדות עם סבל. האימוץ של טכניקות והשפעות יכול היה להגיע דווקא בגלל שתחום הפסיכולוגיה התבסס וקיבל מעמד חזק מאוד, דווקא מתוך החוזק באו פתיחות וקבלה שלא יכלו לקרות לפני עשר שנים. אני מאמין שאנחנו רק בתחילת הדרך ושההמשך יפתיע עוד יותר”.

לקורסים הקרובים בהנחיית יובל אידו טל לחצו כאן

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.