坐禅和讃 בשבח ישיבת הזן |הָקוּאִין אֶקָאקוּ | תרגום: איתן בולוקן

坐禅和讃 בשבח ישיבת הזן |הָקוּאִין אֶקָאקוּ | תרגום: איתן בולוקן

“בשבח ישיבת הזן” 坐禅和讃 (ניתן גם: “שיר הלל לישיבת הזן”) הינו מזמור קצר שכתב מורה הזן היפני הַקוּאִין (1686-1769) בשלהי ימיו. הטקסט נלמד ומשונן עד היום בקרב מתרגלי רינזאי–זן, ומתאפיין בכמה נושאים מרכזיים להגות הזן בכללותה, ובסמנטיקה של זרם הרינזאי בפרט. כמובן, לא ניתן להכליל מיצירה זו על מכלול יצירתו ומחשבתו של הקואין, אך עדיין אני מוצא טעם רב בלמידתה.

הקואין מציג בטקסט את תרגול הישיבה במונחים של 禅定 (ריכוז או התבוננות יציבה, תרגום לסינית של המונח דיהאנה) ושל 寂滅 (דממה, השקטה, שחכה).במובן זה, סגנונו של הקואין ואוצר המילים בו בחר שונים באופן מהותי מסגנון תיאור הישיבה שניכר בכתביהם של מורי סוטו–זן, בין אם דוגן, קיזאן ג’וקין,דיצ’י זנג’י או אחרים. נראה כי עבור הקואין, תרגול הישיבה הינו פעולה לקראת התעוררות. עבור דוגן, כידוע לעוקבי הבלוג, הישיבה הינה אפשרות לבטא ערות. במילים אחרות: עבור הקואין הישיבה הינה אמצעי. היא פעולה מצטברת.עבור דוגן הישיבה הינה הזדמנות. היא הגשמה סימולטאנית.

בחרתי לתרגם את הטקסט בדיוק מפני שאני לומד מזה שנים את דוגן. גם כשתרגלתי בטוקיו, הטקסט “בשבח ישיבת הזן” של הקואין נכח לו על מדף ספריית העץ בדוג’ו. התחלתי לקרוא בו אז, ולשאול את המורה שלי בדבר סוגיות שונות שעלו לאורו.

למדתי כי אכן ישנם הבדלים בין המסורות, וכי טוב לכבד אותם. עם זאת, טוב גם ללמוד אותם, שכן הבדלים אלה מלמדים אותנו שאין בעצם “ישיבה אחת”.שאין בעצם “דהרמה אחת”. בצורה מליצית ניתן לומר: הדהרמה האחת והמוחלטת היא שאין כל דהרמה אחת ומוחלטת. ישנן אין–קץ דהרמות, אין–קץ מציאויות ישיבה.

עבורי, למידת הישיבה לאורה של מסורת מובחנת – הקפדה על הכללים ולמידת הצורה האחת – כל אלה מבהירים עד כמה אין באמת צורה אחת לשבת בה. לכן התחלתי לקרוא את הקואין. כדי ללמוד את הישיבה “שלו”,בעוד אני מתמיד בישיבתי “שלי”. ושתי הצורות נפגשות. אני חושב שדוגן והקואין היו מסכימים על הכל, כולל על קיומן של אי–הסכמות.

אך, כאמור, פרט למפגש ישנו גם ההבדל. אכן, הטקסט של הקואין מציג גישה שונה מזו השכיחה בסוטו-זן. ניתן לומר שההבדל הינו בין גישה מכשורית לתרגול לבין גישה שאינה מכשורית. ניתן גם להגדיר זאת כהבדל שבין גישה קוגניטיבית (המצדדת בטיפוח התודעה), לבין גישה אתית (המצדדת בהגשמת אופן קיום מסוים). כידוע, צורות התרגול בעולמות הצ’אן והזן נעות על המנעד החמקמק של שתי גישות אלה, ועוד רבות אחרות אשר בתמהיל. אני מוצא כי השאלה בדבר האופן שבו אנו מנסחים לעצמנו את מלאכתנו, את התרגול אותו אנו לומדים, היא שאלה עמוקה מאד שממשיכה להתקיים לאורו של המתח הזה. בעיני, זהו קואן הישיבה. ואני מסוגל לו רק בישיבתי.

להלן תרגום מוער של הטקסט של הקואין. אציין כי אני עובד על התרגום כבר כמה שנים, ועדיין מחשיב את הגיסרה הזו כטיוטה בעבודה. אני מקווה שהיא תועיל למי מכם/ן המתעניין במקורות הרעיוניים, וכן בריבוא הפנים, של תרגול הישיבה במסורת הזן. אציין כי התרגום מלווה בהערות בדבר מונחי המקור. עם זאת, בחרתי שלא להרחיב יתר על המדיה מפני שחלק מהמושגים דורשים דיון שיכול להתיש את הקורא שאינו בקיא בשפות אלה.

אני מקווה שהתרגום יעורר השראה בדבר יופייה ומורכבותה של המסורת, ולא פחות מכך יעורר שאלות בדבר התרגול שבלבה.

התרגום נערך אל מול כתב המקור:

Hakuin Ekaku, “Zazen-Wasan”, in Rinzaishū Gongyō Seiten 1 (Tokyo: Zen Bunka Kenkyūjō, 1995), 23.

בשבח ישיבת הזן / הָקוּ אִין אֶקָאקוּ

מיפנית: איתן בולוקן 

במקור, כל היצורים הם בודהה1

כמו מים וקרח: בנפרד ממים לא יתכן קרח2

בנפרד מהיצורים לא יתכן בודהה3

היצורים אינם יודעם את שקרוב4

ולכן מחפשים לשווא במרחק5

כמו זועקים מצמא בעודם עמוק במים6

הם אינם שונים מילדיו של שליט רם מעלה7

אך מאבדים דרכם במחוזות נחשלים8

הסיבות וההשפעות המתהוות בסחרור ששת העולמות9

מקיימות את נתיב החשוך של השרוי בתעתוע10

פוסעים כך, מחשכה אל חשכה11

מתי יחלצו מלידה ומוות?12

את תרגול ישיבת הזן הנהוג במהאיאנה13

לא אוכל לשבח עד תם14

נדיבות, הקפדה על ערכים, שלמויות חכמה15

זמרת שמו של בודהה, וידוי על פעולות עבר16

וכן כל יתר מעשי חסד17

שבים ומתכנסים בישיבה זו18

בישיבתו של אדם ולו פעם אחת19

נכחדים אין קץ פגעי העבר20,

מחוזות כאב היו כאינם21

והארץ הטהורה אינה נותרת במרחק22

כשאנשים מטים אוזן בהכרת תודה לתורה זו23

ולו פעם אחת, מהללים ושמחים בה24

הרי שאין קץ לברכה25

אי לכך, הפנה [מבטך] פנימה26

והיוכח ישירות בטבעך27

כך תגלה כי טבעך הינו אין-טבע28

פנוי מכל המשגה29

שער אחדותן של סיבה ותוצאה יפתח30

ודרך שאינה שתיים ואינה שלוש31

תפער לפניךכשצורה היא צורה בלא צורה32

ביציאתך ובחזרתך הנך בביתך33

כשמחשבה היא מחשבה בלא מחשבה34

גם שירה וריקוד הם קולות הדרך35

ירח ארבע החוכמות מאיר ברקיע ההתבוננות36

נטול כל מכשלות37

ברגע שכזה מה נותר לחפש?38

כשהדממה נוכחת מולך39

המקום הזה הוא עצמו ארץ הלוטוס40

הגוף הזה הוא עצמו בודהה41

הערות

                                                        

  1. “במקור” הינו תרגום של המונח 本来 . ניתן גם “בסיס”. “יצורים” הינם 衆生 (סנסקריט: sattva).
  2. “בנפרד ממים לא יתכן קרח”水を離れて氷なく. מילולית: “בנפרד ממים אין קרח”. הפועל 離れる פירושו להפריד, לחצוץ, להימנע ואף להשתחרר.
  3. “בנפרד מהיצורים לא יתכן בודהה” 衆生の外に仏なし. ישנם פירושים רבים לסימנית 外 המתורגמת כאן כ”נפרד”.
  4. ניתן גם: מחוץ [ל…], מבעד [ל…].
  5. “אינם יודעים” הינו תרגום לפועל בצורת השלילה 知らずして.
  6. “חיפוש לשווא” הינו תרגום למונח 求むるはかなさ. הקואין כתב את המילה はかなさ בתצורתה הפונטית, אך הסימניות המזוהות עם המונח הינן 果敢なさ וגם 儚さ. דבר- מה חסר תוחלת, ארעי ואף “ריק”.
  7. דימוי שכיח במהאיאנה, לתעתוע בו שרוי האדם. נכרת השפעה של זרם המדהימקה אשר טענה כי גבולה של סמסרה הינו גבולה של נרוונה. אם נירוואנה וסמסרה תלויות הדדית זו בזו, ולמעשה מקיימות האחת את השנייה, כיצד ניתן לחוות נירוונה בלא סמסרה? וכיצד ניתן להיחלץ מסמסרה בלא שנירוונה נוכחת מתחילה? ערעור הטרמינולוגיה הסוטוריולוגית, כפי שעולה בכתבי מדהימקה (ולאחר מכן בצ’אן ובזן), הביא לתפוצתם של דימויים שכאלה.
  8. “שליט רם מעלה” הינו 長者. זהו שליט רב כוח.
  9. “מאבדים דרכם” 迷う. ללכת לאיבוד. להיות תחת כוחה של אשליה (סנסקריט: māyā).
  10. “סיבות והשפעות” 因縁. הסימנית 縁 ניתנת לתרגום גם כ”תנאים” (סנסקריט: pratyaya). “ששת העולמות” הינם ששת עולמות הלידה/ההתהוות 六趣 לפי מסורת המהאיאנה (ובהם עולם האדם).
  11. “מקיימות את נתיב החשוך של השרוי בתעתוע” 己が愚痴の闇路なり. מילולית: “העצמי השרוי בתעתוע”. המונח 愚痴 הינו חיווי על אדם השרוי בבלבול, השתטות, חוסר הבנה ותעתוע. “נתיב החשכה” 闇路, בערות.
  12. “פוסע כך, בחשכה אל תוך חשכה” 闇路に闇路を踏そえて.
  13. “מתי יחלץ מלידה ומוות?” いつか生死を離るべき. המונח “לידה ומוות” (אפשר גם: לידה-מוות) 生死 הינו תרגום של המונח saṃsāra. מעגל ההתהוות והכיליון. עולם התופעות עצמו.
  14. “תרגול הישיבה הנהוג במהאיאנה” 摩訶衍の禅定. המונח 摩訶衍 הינו שקול למונח 大乗, קרי: “הרכב הגדול”.
  15. “תרגול הישיבה” הינו תרגום המונח 禅定 שפירושו המילולי הינו תרגול ג’האנה (פאלי) או דיהאנה (סנסקריט). המונח禅定 נפוץ בקרב זרמי הצ’אן וזוהה כתרגול הישיבה הזקופה. תוכנה של ישיבה זו נותר עניין שבמחלוקת. אציין כי 禅定 נחשב כמונח שקול למונח 坐禅, קרי: ישיבת זן. על השאלה מה פשר המילה “זן”? ניתן להשיב בציטוט מתוך רשומותיו של המורה ג’ושו: “עץ הברוש אשר בחצר”. כמובן, גם על כך ישנם ויכוחים ודעות מכאן ומכאן.
  16. “לא אוכל לשבח עד תם”称歎するに余りあり.
  17. אלו הן תרגולות הבודהיסטווה, או “שלמויות” דרך הבודהיסטווה 布施 持戒の諸波羅蜜.
  18. תרגולים נפוצים בזרמי הארץ הטהורה וכן בזרמי הצ’אן והזן 念仏懺悔修行等.
  19. “מעשי חסד” הינו תרגום למונח 諸善行. ניתן גם: “מעשים מועילים” ו”מעשים מיטיבים” (סנסקריט: kuśala-caryā).
  20. “שבים ומתכנסים ב […]” 中に帰する.
  21. “בישיבתו של אדם ולו פעם אחת”一座の功をなす人も. המונח 一座 הינו מילולית: “בישיבה אחת”.
  22. “נכחדים […] פגעי עבר” 積し無量の罪ほろぶ. “אין קץ” 無量 (לא ניתן לשקלול או חישוב). “פגעי עבר” הינם 罪.
  23. “מחוזות כאב” 悪趣. המונח “היו כאינם” הינו תרגום לסיומת השלילה ありぬべき.
  24. “הארץ הטהורה” 浄土. ארצו של בודהה- אמידה השוכנת ברקיע המערב (סנסקריט: sukhāvatī).
  25. המילה “תורה” הינה תרגום לפי הקשר לסימנית 法 (סנסקריט: dharam) אשר פירושיה רבים: לימוד, דרך, מציאות, חוק, אמצעי, צו ,שיטה וכו’. לאור ההקשר בו משתמש בה הקואין, בחרתי בתרגום “תורה” – כלומר תורתו של הבודהה.
  26. “מהללים ושמחים בה” 讃歎随喜する.
  27. “ברכה” הינה תרגום למונח 福 שניתן לתרגם גם כ”גמול טוב”, “מזל” וכולי. “אין קץ” הינו תרגום לביטוי 限りなし.
  28. “להפנות [מבט] פנימה” 自ら回向して.

תגובה אחת

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.