מפגש עם הבודהיזם - מבוא קצרצר: סדרת הרצאות

התחלה:
04-01-2021
משך הקורס:
6 מפגשים בימי שני
בין השעות: 18:30-20:30
מחיר: 550 ₪

מבוא בודהיזם אונליין

בהנחיית: גיתית שריקי,  מירית לוטן

תאריך תחילת קורס

4 ינואר 2021

ימי שני  18:30-20:30

6 מפגשים

עלות הקורס: 550 ש”ח


מבוא בודהיזם אונליין הסדרה ‘מפגש עם הבודהיזם – מבוא קצרצר’ מיועדת למי שבראשית דרכם ושהיכרותם עם הבודהיזם ראשונית.

בשונה מרוב רובן של פעילויות פסיכו-דהרמה, שהנן סדנאיות באופיין, סדרה זו היא בעלת אופי יותר עיוני.

במהלך שנת הלימודים נקיים כשש סדרות כאלה ונשמח להתחיל להכיר אתכם באחד המחזורים.

ברוכים הבאים.


מבוא בודהיזם אונליין – סדרת הרצאות: הבודהיזם הוא תורת חיים בת 2500 שנה, שלמרות עתיקותה וריחוקה הגיאוגרפי רלבנטית ועכשווית להפתיע גם לנו בישראל ובמערב.

נגלה שבעולמות הפסיכולוגיה, העסקים, הרפואה והמדינאות תופסים רעיונות ויישומים של החכמה הבודהיסטית מקום מכובד הולך ומתרחב.

נכיר את יסודות המחשבה, התובנות והאימון הבודהיסטי. נתוודע לראיית העולם ולמפות הנפש של התורה הבודהיסטית, ולדרכי האימון במסורות הבודהיסטיות השונות.

ההבנה הבודהיסטית שאת רוב רובו של הסבל בחיינו מחוללת התודעה והדרכים לאימון התודעה לשם השתחררות מכבליה, יעמדו במרכז סדרת המבוא.

הסדרה משלבת הרצאות פרונטאליות ומדיטציה מונחית.


בין הנושאים

⋅ סיפור חיי הבודהה, אי-נחת, השתנות ותלות גומלין

⋅ סבל הכרחי וסבל שאינו הכרחי, היצמדות ושחרור

⋅ ריקות, חמלה וחוכמת המעשה

(ניתן להצטרף לקורס מבוא בודהיזם אונליין גם אחרי תאריך הפתיחה)

מחזור ינואר 2021

4 ינואר 2021 | ימי שני 18:30-20:30

6 מפגשים

בהנחיית: ד”ר מירית לוטן, גיתית שריקי

לחזרה לדף הידיעון

 

תשלום עבור הקורס יהווה הסכמה לתקנון הלימודים:

 

 

 

 

 

פתיחת קורס מבוא בודהיזם אונליין מותנית במספר נרשמים. לביה”ס שמורה הזכות שלא לפתוח קורס ו/או לדחות את מועד פתיחתו.


“בודהיזם מבוא קצר” בהוצאת מפה – ארבע האמיתות הנאצלות מאת יובל אידו טל

מבוא בודהיזם אונליין
ארבע האמיתות הנאצלות- פרק ראשון מתוך הספר:

“הבודהה מציג את בעיית הסבל במבנה בן ארבעה חלקים – ארבע האמיתות הנאצלות – שנהוג לראות בו מבנה כמו-רפואי לאבחון מחלות ולהתוויית הדרכים לריפוין; זאת משום הזיקה העמוקה שבין תורת הבודהה לבין עולם הרפואה, או אם להיות מדויק יותר, רפואת הנפש. המבנה מחולק ל: 1) הגדרת המחלה. 2) סיבת המחלה. 3) אפשרות הריפוי של המחלה. ו- 4) אופן הטיפול הנכון לריפוי המחלה. כך, תוך שימוש במבנה אבחוני-טיפולי זה, הצביע הבודהה על 1) הסבל 2) על סיבת הסבל 3) על אפשרות פתרון הסבל ו- 4) על הדרך לפתרונו, בתורה שנקראת “ארבע האמיתות הנאצלות”(פרק 1 מתוך הספר בודהיזם מבוא קצר)

האמת הנאצלה הראשונה
זוהי האמת הנאצלה של הסבל: לידה היא סבל, הזדקנות היא סבל, חולי הוא סבל, מוות הוא סבל; עצב, מרירות, כאב, מצוקה ויאוש הם סבל. מגע עם משהו לא נעים הוא סבל, פרידה מהאהוב היא סבל, כל משאלה שלא התגשמה היא סבל – בקיצור כל חמשת המצרפים הם סבל.
דהמצ’קוופאטוה סוטה , סמיוטה ניקאיה 5.421 מתוך הספר: בודהיזם מבוא קצר… להמשך קריאה

 


החלק המעשי של הדרך להתעוררות מאת אסף סטי אל-בר

דוּקְהַנִירוֹדְהַה אַרִיַסַצַ’ה – האמת אודות כיבוי או היפסקות הדוקהה (כתבה שכתבתי לעלון של עמותת תובנה):

במסורת התהראוודה מתוארת ההתעוררות לרוב במונחים שליליים, (‘הכחדת הצמא’, טנהקהיה, ‘לא ניתנת לחלוקה’, ‘לא מותנית’, ‘העדר תשוקה’, ‘היפסקות’ נירודהה, ‘כיבוי’, ‘הכחדה’, ניבאנה”[1]). גם למושג שמתאר את ההתעוררות – ניבאנה – יש איכות של יחסיות. פירושו המילולי הנו ‘קרירות'[2] מושג שמתאר היעדר של חם ואש. אפילו במילה התעוררות יש איכות יחסית אל-מול מצב של שינה.

ההיגיון המתודולוגי שבהמשגה השלילית ברור: הבודהה ביקש להבהיר לנו שהתרגול הרוחני אינו מרדף אחר מושגים שונים של אושר: אחרי הנאה מענגת, ‘מימוש עצמי’, משמעות או שמחה. גם אם כל אלה מוכללים בהתעוררות הרי שאין הם מתארים אותה ואין הם מטרתה. הבחנה זו מבהירה את ההבדל החד בין התרגול הבודהיסטי לבין מסורת הניו-אייג’ שמכוונת להשגה של אושר, שמחה או הגשמה עצמית. התנועה פה היא הפוכה לחלוטין, תנועה שמניחה שאנחנו יכולים להשיג משהו שישחרר אותנו מהדוקהה בשעה שהתנועה בתרגול הויפסנא היא בעיקרה תנועה של שחרור, וויתור ואי-היאחזות: “זוהי האמת הנאצלה של קץ הסבל: זוהי ההיעלמות המוחלטת וחידלון הצמא. זהו הוויתור עליו, זניחתו, השחרור ממנו, הניתוק ממנו”[3].

הבודהה מבהיר לנו באופן חד-משמעי – אל תרדפו אחרי מושאים שנותנים לכם אושר, שמחה או עונג, אלה עשויים לספק לנו חוויות קצרות או מתמשכות של אושר, אך אם לא נפחית את הצמא האנוכי ואת ההיאחזות בעצמי הרי שמצבים ‘מאושרים’ אלה הם בעצמם דוקהה משום שהם זמניים, משתנים ולא אישיים.

אבל

אבל, צריך להבחין בין המהלך המתודולוגי של הבודהה והדרך בה הוא בוחר לתאר התעוררות לבין האיכויות של התעוררות שמתוארות במקומות אחרים. התעוררות אינה שמחה או עונג, אולם בתיאור של שבעת הגורמים של ההתעוררות – אלה שמגיעים לשלמות בהתעוררות – מתוארת חדווה עצומה שיש בה יסוד של עונג, כמו-גם שמחה – סוקהה. תיאורים מקבילים ניתן למצוא בתיאור של הג’הנות וגם מודיטה, השמחה בשמחתו של האחר, היא מצב של שמחה גדולה. להמשך קריאה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

בית הספר לתורת-הנפש הבודהיסטית.

טל. 03-6411961

אימייל pdharma@tausc.co.il

להצטרפות לניוזלטר שלנו

TOP
UA32122061-1