'בגוף ראשון רבים' - פסיכואנליזה ובודהיזם – סדרת הרצאות אורח

בהנחיית: רחל קפלן,מרצים: ד"ר רועי צהר, ד"ר יורי סלע, ד"ר מיכל ברנע-אסטרוג, ד"ר ירון גילת, ד"ר קרן ארבל

התחלה:
02-04-2019
משך הקורס:
חמש הרצאות בימי שלישי
בין השעות: 19:00-20:30
מחיר לכל הסדרה: 400 ₪
הרצאה בודדת: 90 ₪

בהנחיית: רחל קפלן

מרצים: ד”ר רועי צהר, ד”ר יורי סלע, ד”ר מיכל ברנע-אסטרוג, ד”ר ירון גילת, ד”ר קרן ארבל

‘כל מי שפיתח וטיפח את תשומת הלב לגוף כלל בתוכו את כל המצבים המיטיבים שיש ושתורמים לידיעה המשחררת.’
 Majjhima Nikaya 119

‘אין כמעט דבר בעיסוק בפסיכואנליזה שהוא סבוך ומבלבל יותר [או מעניין יותר] מאשר השאלה כיצד חוויות באנליזה מסייעות להתפתחות הבריאה של תחושת המטופל שהוא חי בתוך גופו.’
תומאס אוגדן | Re-minding the Body | 2001/2011

סדרה זו, המציעה התבוננות מעמיקה אל לב העולם הטיפולי ואל ליבת האימון הבודהיסטי, תיוחד לעיסוק בתפיסת הגופניות והזיקה בין גוף לנפש במסורות הפסיכואנליטית, הבודהיסטית והדאואיסטית. במהלך ההרצאות נתוודע לחשיבה המחודשת אודות קשרי גוף-נפש בטיפול הדינמי והפסיכואנליטי, לתפיסת המסורות העתיקות מן המזרח ולהשפעותיהן על המערב. הסדרה מתאימה לכל המתעניין במסע של גוף-נפש האדם.

2.4.19 – איך זה מרגיש להיות לבד: בדידות ופרישות בבודהיזם | ד”ר רועי צהר  

30.4.19 – ויניקוט והקואין: קשת כף-הרגל והאלכימיה של פרח הזהב | ד”ר יורי סלע

28.5.19 – רשום בגוף: על ביטויי הגוף כרקמת חיבור בין הווה לעבר ובין מודע ללא מודע | ד”ר מיכל ברנע- אסטרוג

11.6.19 – ז’אק לאקאן – חידת הממשי | ד”ר ירון גילת

2.7.19 – הגוף בתרגול הבודהיסטי | ד”ר קרן ארבל

על ההרצאות והמרצים:

2.4 | איך זה מרגיש להיות לבד: בדידות ופרישות בבודהיזם | ד”ר רועי צהר

ד”ר רועי צהר הוא מרצה בכיר בחוג ללימודי דרום ומזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, ומתמחה בהסטוריה של הפילוסופיה עם דגש על המסורות הבודהיסטיות והברהמניות של המחשבה ההודית. בוגר התוכנית לתלמידים מצטיינים ע”ש עדי לאוטמן, אוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר דוקטור בלימודי בודהיזם מהמחלקה ללימודי דתות, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. על מחקרו על הפילוסופיה של המהאיאנה הוא זכה במענק המחקר “מארי קירי” מטעם האיחוד האירופי, והוא יו”ר של קבוצת המחקר ללימודי פילוסופיה בודהיסטית באקדמיה האמריקנית לדתות. (AAR) ספרו A Yogācāra Buddhist Theory of Metaphor , על הפילוסופיה של השפה בבודהיזם, יצא לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (2018).

30.4 | ויניקוט והקואין: קשת כף-הרגל והאלכימיה של פרח הזהב | ד”ר יורי סלע

בשנת 1757 הגיע למנזר שואין-ג’י ביפן מכתב בזו הלשון:

“הובא לידיעתי שתחת ערמת ניירות של המורה שלכם [הקואין] מצוי כתב-יד… ש…כולל טכניקות סודיות רבות לטיפוח תמצית החיים…מעת לעת הכינו נזירי זן עותקים של כתב יד זה, אך הם צופנים אותם בזהירות ואינם מראים אותם לאחרים….”

למה כיוון הכותב? מהי “תמצית החיים”? מה בינה לבין “סודו של פרח הזהב” שעליו כתב יונג בהתרגשות? ומה בין כל אלו לקליניקה של פסיכותרפיה פסיכואנליטית בהשראת עבודתם של רוני ליינג ודונלד ויניקוט בשנות השמונים של המאה העשרים?

בהרצאה ארקום סיפור המסביר את משמעותן של טכניקות סודיות אלו ואת הרלבנטיות שלהן לחשיבה פסיכואנליטית, לאופן בו משתכנת הפסיכה בגוף ולתנועה שבין פנים וחוץ בקשר שבין אדם ועולמו.

ד”ר יורי סלע הוא פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט הומניסטי-אינטגרטיבי וד”ר לפרשנות ותרבות. את הכשרתו בזן-שיאצו ורפואה סינית עשה באנגליה, יפן וישראל. יורי הוא מייסד ומנהל שותף ב ‘מכון דמו”ת לפסיכותרפיה של נוכחות וחיוניות’. בעבר ייסד את בה”ס ‘מגע’ לשיאצו והיה מנהל-שותף בתוכנית הכשרה של ‘פסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב’ בבה”ס לעו”ס באוניברסיטת תל-אביב. חבר צוות פיתוח רעיוני, השירות הפסיכיאטרי, בית חולים ‘העמק’, מרצה ב’תכנית לפסיכותרפיה’ באוניברסיטת תל-אביב וב’מכון מגיד’ באוניברסיטה העברית, וחבר במכון ת”א לפסיכואנליזה בת-זמננו. פרסם שירה, פרוזה וספרות מקצועית. ספרו האחרון From Dualism to Oneness in Psychoanalysis: a Zen Perspective on the Mind-body Question ראה אור בהוצאת Routledge. מתרגל אמנויות לחימה סיניות מזה למעלה מ 30 שנה ולומד זן-בודהיזם.

28.5 | רשום בגוף: על ביטויי הגוף כרקמת חיבור בין הווה לעבר ובין מודע ללא מודע | ד”ר מיכל ברנע-אסטרוג

התנסויות העבר רשומות במערכת הגופנית-נפשית: התנסויות עזות וכרוניות חקוקות בה עמוק; התנסויות קלות וחולפות ניכרות בה פחות או כמעט כלל לא. השיחה תעסוק באופן שבו ההתבוננות המיומנת בביטויים הגופניים של רשמים אלה יכולה לשפוך אור על הרגלים ודפוסים המנתבים את חיינו, ואף להוביל לתמורות בהם. 

במישור הפנים-אישי, אתייחס להתבוננות היחיד בתחושותיו במסגרת מדיטציית ויפאסנה. במישור הבין-אישי הטיפולי, אתייחס הן לתשומת לב לתחושות בהקשר של הזדהות השלכתית והעברה נגדית, והן לנקודת המבט של גישת האקומי (Hakomi) על ביטויים לא מילוליים אופייניים כ”קצה חוט” לחקירה משותפת של הלא מודע.

ד”ר מיכל ברנע-אסטרוג היא חוקרת פסיכואנליזה ובודהיזם ומורה בכירה לגישת האקומי; מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, ומחברת הספרים “התבהרות”(רסטלינג ו-Karnac, 2017), ו”אנשים עדינים” (רסטלינג, 2018, Routledge, in press). 

11.6 | ז’אק לאקאן: חידת הממשי | ד”ר ירון גילת

ז’אק אלן מילר: “הלא-מודע כפרוידיאני הנו לא-מודע אשר נושא מובן ופתוח לפירוש, בעוד שעם המונח ממשי המובן והפירוש כבים. …לאקאן הציב את הלא-מודע הממשי כמבוי סתום על מנת שלאחר מכן הוא ינסה את כוחו בהצעה של ‘דבר-מה שירחיק לכת יותר מן הלא-מודע’. הוא לא נתן שם לדבר-מה הלז, אשר עבורו אנו שומרים את השם הבדוי לא-מודע ממשי. זהו הממשי כמות שמעלים אותו המבוכים, המערבולות, התסבוכות בתוכם מתרחש מה שנראה כחיפוש בתוך אנליזה”.

מבין שלושת הסדרים אותם ניסח לאקאן עבור ההוויה האנושית, הסדר הממשי הוא העלום ביותר, החידתי ביותר, זה שאינו חלק מסדר השפה ולא ניתן לייצגו בתוך מערכת סמלים כלשהי. מה, אם כן, אפשר לומר על מה שלא ניתן לומר עליו דבר? אילו אפקטים יוצרת ההיתקלות בו? ומדוע חשב הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי הצרפתי ד”ר ז’אק לאקאן שהלא-מודע הוא ממשי? במפגש אנסה לתת תשובות למה שאין תשובות עבורו, לנסח את מה שבלתי-אפשרי לנסח, להיכנס למבוך שאין ממנו פתח יציאה. אני יודע איך המפגש יתחיל, אין לי מושג כיצד יסתיים.

ד”ר ירון גילת, פסיכיאטר, מנהל מרפאת המבוגרים במרכז ברה״נ ע״ש י.אברבנאל. בוגר התכנית ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית למתקדמים במרכז ויניקוט בישראל, תלמיד ברשת הלאקאניאנית וחבר בקבוצה הישראלית של האסכולה הלאקאניאנית החדשה (GIEP-NLS). ספרו, “זר התפרקות אדום”, ראה אור לאחרונה בהוצאת פרדס.

 

2.7 | הגוף בתרגול הבודהיסטי | ד”ר קרן ארבל

בתפיסה הבודהיסטית, הגוף הוא מוקד חשוב להתבוננות, מאחר והחוויה האנושית היא קודם כל חוויה גופנית.  בטקסטים הבודהיסטיים המוקדמים מתוך הקאנון הפאלי, הגוף נתפס באופנים שונים: הגוף (כמו שאר האספקטים של החוויה האנושית) אינו מספק ואינו מהימן, ויכול לגרום לסבל (דוקהה) כאשר אנחנו מזהים בו את עצמנו ורואים בו משען אמיתי. מהפרספקטיבה הזו, החסרונות של הגוף הם מוקד התבוננות חשוב. אולם, הגוף הוא גם מוקד מרכזי לתשומת הלב המדיטטיבית. הוא אחד המוקדים לפיתוח ויפסנא: ראייה ישירה של טבע הדברים, ראייה שמובילה לשיחרור. יתר על כן, בתהליך המדיטטיבי, עונג גופני שאינו מבוסס על הנאות חושיות, הוא עונג שיש לו תפקיד חשוב בשיחרור התודעה מהיאחזות.

בהרצאה זו נתייחס לכל אחד מהאספקטים הללו של התבוננות בגוף ועבודה מדיטטיבית איתו.

ד”ר קרן ארבל מתרגלת לומדת וחיה את הדרך הבודהיסטית משנת 1997, אז פגשה לראשונה את מדיטציית הויפסנא בהודו. מאז למדה ותרגלה עם מורים רבים במסורת הבודהיסטית בארץ ובעולם, במסגרת ריטריטים ותקופות ארוכות של התבודדות. היא בעלת תואר דוקטור בלימודי בודהיזם, ומלמדת פסיכולוגיה ופילוסופיה בודהיסטית בחוג ללימודי מזרח אסיה של אוניברסיטת תל אביב. קרן מלמדת את הדרך הבודהיסטית (דהרמה), ומדיטציית מיינדפולנס וויפסנא בפסיכודהרמה, עמותת תובנה ובמסגרות נוספות. האימון המדיטטיבי האישי, לצד השיח המתמשך עם החכמה הבודהיסטית והרלוונטיות שלה לחיינו כאן ועכשיו, מנחים את דרכה ואת אופן הוראתה. ספרה “דברי הבודהה” יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, וספרה השני: Early Buddhist Meditation: The Four Jhanas as the Actualization of Insight יצא לאור בהוצאת Routledge.


תמונה: Tsukioka Yoshitoshi – 月岡 芳年; also named Taiso Yoshitoshi 大蘇 芳年 1839 -1892

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

בית הספר לתורת-הנפש הבודהיסטית.

טל. 03-6411961

אימייל pdharma@tausc.co.il

להצטרפות לניוזלטר שלנו

TOP