יעקב רז על לאונרד כהן

יעקב רז על לאונרד כהן

what a way to say goodbye

that’s no way to say goodbye

אמרתי לעצמי לפני כמה ימים כששמעתי את השיר you want it darker
הראשון מתוך דיסק הפרידה שלו
הנני
הוא שר
ואני אומר
what a way to say goodbye
איזו דרך נדיבה אצילית אפלה רכה מהפכת לב חרוכה אוהבת שרופה כווייה שמחה נואשת חורקת חומלת
לומר שלום
אביר העצבות, נביא הנפרדים
סוזן, מריאן, את ואני

מי יודע, אני מתנחם, סיכוי טוב שהוא שותה קוניאק משובח עם סאסקי רושי אהובו –
בשקט שבין שתי מחשבות
או אולי עם דיוויד בואי – תאום המוות שלו
שאולי הוא עוד בלובי ומחכה למפתח

האם לקח איתו את הגיטרה אני שואל האם לקח איתו אותי שעוד לא נולדתי וכבר אני מקונן
אני יושב והוא שר אותי כשאני עדיין מהסס לאן הולך העצב הזה ומה לעשות איתו
ואיך יעבור היום שבו אשקול שוב את כובד התוגה ואת חובותי אליך
מי שהחטאתי שוב
בעומק של אלף נשיקות
בעומק של אלף מיתות

שקט
ועוד שקט
כשהצרצרים מהססים,

כתב במנזר, מי שלא יכול היה לשכוח את זקפתו בין מדיטציה לניקוי האסלות
שכתב את לורקה עד זוב
למען עשר נשים יפות בוינה וכתף שהמוות בא לבכות עליה

לא יצא לי לפגוש אותו
לא היינו באותו אולם קונצרטים
אבל יצא לי לפגוש אותו בחדרים קטנים שלי
באותו עומק של אלף מיתות בין פוג׳י לשדרות רוטשילד

העולם יחסר מישהו שאהב אותו למרות שזה לא נראה כך

הוא עזב את השולחן
מילותיו דוחקות בי לערוך אותו מדויק יותר, טוב יותר, שר יותר, עם צלילי האוכל
אזכור גם את הכובע שלו המזדקן הזה האוהב

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.