השביל הנעלם | יעקב רז

השביל הנעלם | יעקב רז

שער עץ ישן

ומנעול לו

חילזון.

[איסא]

ועוד שער. ועוד שער. בארץ הזו. במקדש הזה. בגן הזה.

כמו בשכונה שם בקצה העיר.

שבילים של פניות פתאום. שטופים במחטי אורנים. שבילים. שנבלעים אל שערים.

הנסיון לראות מה מאחורי השערים.

הוויתור.

להניח להם בלי לדעת מה מאחוריהם.

אף לא פעם אחת.

לעולם יהיה סוד שם מאחור. בלא יכולת להיכנס.

אז מה.

אין סוף לדרך ואין לה מטרה. ואין לה משמעות. ואין היא מובילה אלא הולכת.

כל כולה רמזים לשבילים שמתפצלים אולי לשבילים קטנים נוספים שמתפצלים והולכים עד שנעשים רשת ורידים שברירית מאוד של האדמה כולה.

כמו השביל בהר שהולך מאחורי העצים.

בכל גן היה שער שאולי הוביל למקום נוסף.

בכל חדר מסך שמוביל לחדר נוסף.

ואין סדר ולא תכלית.

אך השביל שנעלם אולי מוביל רק אל המקום שהוא בדמיוני בלבד.

שהוא המקום שאיננו אף פעם המקום שרציתי בו מאוד

ועם ההתפשטות ההולכת ונמשכת של המסע

נודע שמעולם לא היה.

ושם. בקצה המדרגות שבהר. אולי יש שם מראה שעשויה נחושת.

ושם אני נשקף. וכל העולם כולו מתכנס שם

מתוך: טוקיו הלוך חזור

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.