כנס אונליין: מעבדות לחירות בימים מורכבים | בודהיזם בישראל, תובנה ופסיכו-דהרמה (שיח, הרצאות ותרגול מדיטציה)

פרספקטיבות בודהיסטיות על פוליטיקה ודמוקרטיה בהנחיית: יובל אידו טל, אסף סטי אל-בר, ד"ר אורה סתר, נחי אלון, זהר לביא, אילן לוטנברג, ד"ר סטיבן פולדר

התחלה

17-04-2020 - 10:00

סיום

17-04-2020 - 15:30

כתובת

קמפוס ברושים   ראה מפה

פרספקטיבות בודהיסטיות על פוליטיקה ודמוקרטיה כנס אונליין בהשתתפות בודהיזם בישראל, פסיכו-דהרמה ועמותת תובנה 

יום שישי | 17.4.20 | 10:00-15:30 | והקפה עליכם…

בהנחיית: יובל אידו טל, אסף סטי אל-בר, ד”ר אורה סתר, נחי אלון, זהר לביא, אילן לוטנברג, ד”ר סטיבן פולדר

אנו מצויים בתקופה סוערת, עוד טרם הקורונה אנו מצויים בימים פוליטיים מורכבים. בחירות שלישיות ואולי בקרוב רביעיות, תקופה בה רבים מאתנו חשים באיום ממשי על אמונות וערכי יסוד ישראליים.

כיצד ניתן להתייחס למאורעות אלה בראייה בודהיסטית. מה המשמעות של ריקות והתבוננות חומלת בתקופה שכזאת. כיצד נראה מאבק בודהיסטי. ומהי ההתייחסות הבודהיסטית העכשווית לדמוקרטיה ולפוליטיקה בכללותה.

שאלות אלה ועוד נבקש לבחון ביחד בכנס המיוחד הזה שמשלב מורים ממסורות שונות ומארגונים שונים.


תוכנית הכנס:

10:00-10:40 דהרמה בימי קורונה – פתיחה, שיחת מבוא ותרגול מדיטציה קצר | מנחה: יובל אידו טל

10:40-11:30 התבוננות חומלת על התקופה ועל א.נשים: שיחה, תרגול מדיטציה ושיתוף | מנחה: זהר לביא

11:30-12:00 התבוננות חומלת על פוליטיקה – המקרה של פוליטיקה אירגונית | מנחה: ד”ר אורה סתר

12:00-12:45 הפסקת צהריים

12:45-13:15 תרגול בודהיסטי במערב הדמוקרטי – מה נשתנה? | מנחה: אסף סטי אל-בר

13:15-14:00 התנגדות לא אלימה – שיחה ותרגול מדיטציה | מנחה: נחי אלון

14:00-14:30 ריקות וצורה בימי קורונה | אילן לוטנברג משוחח עם ד”ר סטיבן פולדר

14:30-15:15 פאנל מסכם בהשתתפות המורים.ות ובהנחיית יובל אידו טל

15:15-15:30 סיכום, הקדשת הטוב ותרגול מטא מדיטציה | מנחה: אסף סטי אל-בר

*נשמח להשתתפות מלאה, עם זאת, לאור מורכבויות התקופה זו, הכנס פתוח ותוכלו להצטרף בכל שלב.

ההשתתפות: בדאנה (נתינה כפי הרצון והיכולת)

 

לרישום לכנס לחצו כאן>>


כמה מילים על פסיכו-דהרמה אונליין:

לרגל המצב והצורך בהתמודדות בימי הקורונה פתחנו את אתר פסיכו-דהרמה און ליין גם לקהל הרחב.

שמחנו מאוד לפגוש רבים מכם בכיתות הווירטואלית בשבועיים האחרונים. החוויה של להתאמן במדיטציה ביחד מרגשת.

המעבר למרחב הדיגיטלי מתגלה כפשוט, אינטימי וקרוב מכפי שדמיינו.

אנו מקבלים מדי יום פניות מרגשות על האפשרות לשוחח, להקשיב, להיות ביחד.

אנו מזמינים אתכם לשוטט בפסיכו-דהרמה אונליין ולשתף חברים ובני משפחה.

לוח פעילויות שבועי בפסיכודהרמה אונליין:

 


בודהיזם בחיי היומיום – מאמר מאת יעקב רז (הקדמה לספרו של יובל אידו טל “בודהיזם: מבוא קצר” בהוצאת מפה ואוניברסיטת תל-אביב)

אני מהלך ברחוב. אני רואה ילד בוכה. גדם עץ שנכרת. שאריות תפוחים שנשרו ממשאית האשפה.
אני מהרהר: סבלם של ילדים. העיריה שממהרת לכרות עצים. משמעותה של האשפה. הבחירות הקרבות ובאות. מה נצביע. ואיך המצב.

ולא ראיתי ממש את הילד הבוכה. ולא את גדם העץ ולא את שאריות התפוחים.
לא היה בי קשב, לא היתה בי צלילות הדעת.

צלילות הדעת – זוהי ליבת האימון של תורת הבודהה כדרך חיים.

שנים רבות נתפסה תורת הבודהה במערב כפילוסופיה מרתקת, בעלת מהלכים היסטוריים ותרבותיים. רבים וטובים ראו בה שיטת חשיבה, פילוסופיה. במערב היא מכונה, לכן, ‘בודהיזם’.

אלא שבאסיה נתפסת תורת הבודהה כמשנת חיים של ריפוי ונחמה, לא של הגות מופשטת. זוהי תורת מעשה. אימון של יומיום שהוא חיים של פחות סבל, פחות תעתוע. פחות תעתוע ולכן פחות סבל. היו פילוסופים בודהיסטיים רבים, אך לגבי מאות מיליוני החיים לפיה, היא תורת מעשה.

ליבה של התורה אינו בכללים ובטקסים. ולא בהגות, ואף לא ביצירות האמנות המופלאות שנתנה להן השראה.
צלילות הדעת – זוהי ליבת האימון הבודהיסטי כדרך חיים.

עניינה של דרך הבודהה הוא הסבל – מה טיבו, מה מקורו, ואיך להקל עליו או להיחלץ ממנו.

כשדרש הבודהה לפני תלמידיו על מקורות הסבל, ועל שרשרת הסיבות המחוללות אותו, פתח ב”א-ויג’א” [סנסקריט “א-וידיא”]. הוראתה העיקרית של המילה היא מצב של העדר צלילות הדעת. א-ויג’א פירושה אי-ידיעה, עיוורון, בורות, התעלמות, אשליות, חיים בעריצותן של מחשבות. תעתוע.

התעתוע מחולל פחד: פחד מפני מה שנדמה שמאיים עלינו, ופחד לאבד את מה שנדמה שיביא לנו אושר עולמים. פחדים אלה עצמם מביאים לתעתוע חדש וכך, חוזר חלילה, סב לו גלגל הסמסרה של הסבל ומנהל את חיינו כאילו אין דרך אחרת.

הבודהה מצביע, אם כן, על העדרה של צלילות הדעת כגורם מחולל של שרשרת חוליות של מצוקה וסבל.
העדרה של צלילות הדעת מביא מחשבות שווא.
מחשבות השווא מביאות לתיאור מתעתע ומדומה של עולמנו.
יש לנו תגובות לעולם המדומה הזה,
התגובות מחוללות ציורים נוספים של מושאי תשוקה ופחד.
אנחנו נצמדים אל המושאים הללו, חיים בצילם ומונהגים על ידם – לעולם אנחנו בצמא אל מה שנדמה שיביא את האושר, או באיבה מול מה שנדמה שיביא לנו כאב.
התוצאה היא מעגל של סבל ותעתוע וסבל שהולך ומתעצם.

ממשותו של הסבל גדלה כל כך עד שנדמה שזה העולם ואין דרך החוצה.

אבל, כשדרש בפני תלמידיו על הסיכוי להיחלץ מן המעגל הזה, פתח הבודהה בהיפוכו של התעתוע, כלומר בצלילות הדעת.

הבודהיזם מלמדת שבצלילות הדעת אפשר לדעת את העולם נכוחה, בלא ציורי הפחד והתשוקה, ובלא עכירות התעתוע. צלילות הדעת מתבוננת בחולי, בזקנה ובמוות בלא לקבור אותם בבתי החולים, בבתי האבות ובבתי הקברות של תודעתנו.

האימון בצלילות הדעת הוא אימון של יום יום.
הנה אני לועס. הנה אני כותב. הנה אני קם, יושב, מטיל צואה, הנה אני בהיר, הנה אני מבולבל. הנה עצב. הנה שמחה. הנה עכביש רץ, ענף נע ברוח, הנה איש זקן מנגן בכינור. המטבעות בתיק הכינור. פניו של האיש. המחשבה שבי על בדידותו. הטלת המטבע. צליל נקישת המטבע בתיק הכינור.

צלילות הדעת מבחינה בפרטים ובמה שביניהם. אדם שראייתו צלולה עומד על שפת אגם או נהר, ורואה את טיפות הגשם הגדולות כשהן מכות על פני המים. לרגע הן טיפות גשם. ברגע הבא הן חלק מן האגם. ברגע הבא חלק מן האוויר, אחר כך מן הענן, אחר כך גשם, כלומר טיפות גשם.

צלילות הדעת תראה את טיפות המים במלוא נוכחות קיומן, ובו בזמן בחלופיות קיומן. היא תראה אותן מלאות אבל גם ריקות. הנה טיפה. והנה היא אדווה שעל פני המים. צלילות הדעת תתפעל, אולי מן הטיפות, אבל לא תאחז בהן. היא תניח להן, לא תעצור אותן בהימזגן במי האגם; הרי גם אם תרצה לא תוכל. היא לא תנסה לכבוש אותן, לאלץ אותן או להכפיפן לדעה, רעיון, או רצייה. היא תראה אותן כמות שהן. ברגעי חסד תראה טיפות בודדות בייחודיותן. הנה גדולה. הנה קטנה. הנה מקפצת. הנה טובלת. הנה מתרסקת. הנה נמזגת.

אני רואה טיפות מים. אבל מי ראה מעולם טיפת מים אחת יותר מאשר שבר שנייה? ואם נטעין את הטיפה במחשבות של פחד, או תשוקה, אושר, או סמליות [“העולם הוא כמו טל”], מה הטעם? מה יהיה גורלם של כל אלה?
כמו טיפות המים, כנראה. כלומר – קצף על פני המים. או כמו ‘טיפות המים’, כנראה. כלומר – אותיות על דף.

כשאני פנוי מרעיונות על טיפות המים אני יכול, אולי, לראות אותן כמות שהן. אפילו לא כ’טיפות מים’.

מלים רבות בבודהיזם מציינות אופנים שונים של צלילות הדעת:

סאטי, שהיא תשומת לב למתרחש עכשיו, בבהירות, וללא תוספות;
טאטהאטא, שהיא מצב הדברים בככותם, ככה, כמות שהם; ומכאן
הטאטהגאטא, שהוא כינויו של הבודהה, מי שהתהלך בעולם ככה, ניעור וצלול, וגם טבע הבודהה;
שוניאטא שהיא הריקות, התודעה הפנויה מאשליות וממחשובת שווא, היכולת לראות את שקיפות המלים, את תקפותם הרעועה כל כך;
טבע הבודהה, שאינו אלא ההיות בעולם לפני הטבעתם העריצה של מושגים ופגעי התעתוע; או
הפנים המקוריים שלנו, בלשון הזן בודהיזם. והפנים המקוריים האלה אינם אלא
מו, עוד מילת זן שפירושה אין – אין חי שהעולם מתהווה בו ואינו מותיר בו עקבות נצח.

אלה, ומלים רבות אחרות מן המילון הבודהיסטי בשפות אסיאתיות שונות, אינם מושגים פילוסופיים. כל אלה הם מוקדי אימון של התודעה, כשמעשה האימון הוא רב-פנים ונתון גם לנסיבות הזמן והמקום והאדם: מדיטציה, עשייה של הגוף ושל הרוח, עשייה בקהילה, פעולה של חמלה למען האחר.

אבל כולם מכוונים אל אימון צלילות הדעת.

להמשך קריאה

 

פרטים נוספים

Website

https://www.pdharma.com/online-together

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

בית הספר לתורת-הנפש הבודהיסטית.

טל. 03-6411961

אימייל pdharma@tausc.co.il

להצטרפות לניוזלטר שלנו

TOP
UA32122061-1