כנס השקת תכנית המטפלים: טראומה, תיאוריית ההתקשרות (Attachment) והרחבת התודעה: זוויות מחקריות, פסיכולוגיות ודהרמיות

בהשתתפות: פרופ' מריו מיקולינסר, ד"ר דני לוי, פרופ' יעקב רז, ד"ר עידו סמיון, יובל אידו טל, ד"ר עודד ארבל

מורים

יובל אידו טל
מורה ומנהל אקדמי ומקצועי

התחלה

24-07-2018 - 9:00

סיום

24-07-2018 - 15:00

כתובת

רוקח 80 תל אביב   ראה מפה
כנס להשקת תכנית המטפלים החדשה בפסיכו-דהרמה:
בהשתתפות: פרופ’ מריו מיקולינסר, ד”ר דני לוי, פרופ’ יעקב רז, ד'”ר עידו סמיון, יובל אידו טל, ד”ר עודד ארבל

מנחה: רחל קפלן

לשמחתנו וצערנו נמכרו כל הכרטיסים, נשמח לראותכם באירועים נוספים.

הכנס יתקיים במועצה לישראל יפה, פארק הירקון, רוקח 80, תל אביב
הטיפול בטראומה ותיאוריות ההתקשרות (Attachment) תופסים את מרכז תשומת הלב של העולם הטיפולי ומהווים אתגר טיפולי משמעותי מאז ומתמיד. לאחרונה התחדדה ההבנה על המרכזיות של הבנת סגנונות ההתקשרות והטיפול בפצעי התקשרות בתוך הטיפול בטראומה.
לקראת השקת תכנית המטפלים של פסיכודהרמה במתכונתה החדשה, נבקש לבחון את הרלבנטיות של תורת הנפש הבודהיסטית על עיסוקה המרכזי בתודעה האנושית לצד תיאוריות התקשרות פסיכודינאמיות, והתפתחויות בתחום הטיפול הדינאמי מבוסס מיינדפולנס לצד שימוש בחומרים מרחיבי תודעה, לעולם הטיפול העכשווי בטראומה ופצעי התקשרות.
  • 9:00-9:30 התכנסות
  • 9:30-9:50 ברכות
  • 9:50-10:30 ביטחון בהתקשרות כמשאב להרחבת התודעה והתמודדות עם טראומה | פרופ’ מריו מיקולינסר
  • 10:30-11:10 ד”ר דני לוי | המטפל כמשנה ללוחם המנהיג בעולם שחוקיו הפוכים
  • 11:10-11:50 תודעה מגולמת בגוף – השיח בין בודהיזם לבין תיאוריות קוגניטיביות עכשוויות | יעקב רז
  • 11:50-12:30 הפסקה
  • 12:30-13:10 עיבוד פגיעות התקשרות וטראומה בפסיכותרפיה מבססת MDMA לסובלים מ-PTSD  | ד”ר עידו סמיון
  • 13:10-13:50 איך ניתן להרחיב תודעה בלי גבול? | יובל אידו טל
  • 13:50-14:30 כמה רחבה יכולה להיות מרכבה גדולה? | דר’ עודד ארבל
  • 14:30-15:00 פאנל בהשתתפות המרצים

תקצירי ההרצאות (לפי סדר הופעתן בכנס):
ביטחון בהתקשרות כמשאב להרחבת התודעה והתמודדות עם טראומה  | פרופ’ מריו מיקולינסר

לפי התיאוריה והמחקר בהתקשרות, בטחון בהתקשרות (“התחושה שיש מישהו אחר שמהווה ‘כתובת’ שניתן לפנות אליה בעת הצורך) מהווה משאב פנימי (א) לבניית ערך-עצמי, ייצוגים חיובים של האחר, חוסן נפשי וויסות רגשית ו-(ב) להרחבת הכישורים והאופקים שלנו. בהרצאה, אציג את העקרונות התיאורטיות של התקשרות בבגרות תוך שימת דגש על התחושה של בטחון בהתקשרות. כמו כן, אדון על הממשק בין בטחון בהתקשרות, תגובות פוסט-טראומטיות והרחבת התודעה. בהקשר זה, אציג ממצאים מחקריים המצביעים על כך שתחושת בטחון בהתקשרות (א) מהווה חסם להתפתחות תגובות פוסט-טראומטיות ולעזור בריפוי תגובות אלו ו-(ב) תורמת ליצירת פלטפורמה מוחית רגועה וקשובה לאירועים פנימיים וחיצוניים המתרחשים “כאן ועכשיו” מבלי צורך להתגונן מפני אירועים אלו. בנוסף, אדון איך הממשק בין בטחון בהתקשרות למצב תודעה של קשיבות רגועה יכול לתרום להבנת תהליכים פוסט-טראומטיים.
פרופ’ מריו מיקולינסר הוא פרופסור לפסיכולוגיה וחוקר בתחום התקשרות בבגרות, יחסים בינאישיים, התמודדות עם מצבי דחק ותהליכים פוסט-טראומטיים. בעבר ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, דיקן המייסד של בית ספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה ומשנה לנשיא לעניינים אקדמיים של המרכז הבינתחומי הרצליה. ב-2004 הוא זכה בפרס א.מ.ת בחקר הפסיכולוגיה.

המטפל כמשנה ללוחם המנהיג בעולם שחוקיו הפוכים | ד”ר דני לוי 

במהותה, הטראומה היא כפילות. מאחד נוצרים שניים (או יותר). הטראומה היא חומר בלתי נסבל שיש להרחיקו בכדי לאפשר המשך קיום. הניתוק הדיסוציאטיבי של החומר הטראומטי מייצר שני עולמות. לכל אחד מהם חוקים משלו והם עוינים זה את זה. חלק אחד מנסה להמשיך ולחיות ולהתמודד עם דרישות המציאות. חלק שני נושא את רישומי החוויה הטראומטית. מאחר והחומר הטראומטי איננו מנוסח, הרי שכל מה שנותר הוא לבטא את מה שאירע בהתנהגות שפעמים רבות נראית משוגעת ובלתי מובנת. החזרה על התנהגות זו מתוארת בשפה הפסיכולוגית ככפיית החזרה. בכדי לנסות וליצור אינטגרציה במקום בו התרחשה דיסוציאציה יש צורך בכניסתו של גורם נוסף לשדה. נוכחותו של המטפל נדרשת בכדי שניתן יהיה לתת מילים ומשמעויות לחוויה הטראומטית הלא מנוסחת. המטפל איננו יכול להבין את החוויה הטראומטית מתוך התבוננות ופרשנות. קל יותר לומר מה לא עובד מאשר לתאר ולהבהיר מה כן עוזר במצבים האלו. במהלך ההרצאה אנסה לתאר את הכוחות הפועלים על שני השותפים בתהליך ואת המסלול שהשדה מתווה להם. מי שמוכן ללכת בדרך הזו יצטרך להשיל מעליו את התארים, הידע והתיאוריות (אך לא לשכוח אותם) ולהתכונן לפגוש חלקים דיסוציאטיביים של עצמו, המתעוררים עקב הכניסה לשדה שנוצר בין המטופל והמטפל. המפגש הזה מזמין שינוי של המטפל כמו גם של המטופל. כאשר המטפל מסרב לפגוש את החלקים הדיסוציאטיביים של עצמו הוא נחשף לסכנה של שחיקה, ייאוש ודיכאון. התמודדות עם החלקים הללו מאפשרת גדילה וריפוי לשני השותפים בתהליך (כמובן שהמטרה איננה ריפוי של המטפל אך זהו חלק בלתי נפרד מהתהליך).

ד”ר דני לוי הוא פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, מורה ומדריך בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל-אביב; מומחה ומדריך באיט”ה, האגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

תודעה מגולמת בגוף – השיח בין בודהיזם לבין תיאוריות קוגניטיביות עכשוויות | פרופ’ יעקב רז 

הדהרמה עסקה מראשיתה בטיבה של התודעה ובמצבי התודעה [שמונים ותשעה!, לפי טכסט קדום]. עולם המחקר והפילוסופיה המודרני החל לעסוק בנושא ברצינות רק בעשרות השנים האחרונות. איתו החל שיח, מרתק והולך ומעמיק, בין הדהרמה לבין תיאוריות עכשוויות מתחום הקוגניציה, הפילוסופיה של המדע, חקר המוח ועוד. מאז הופעתו ב1990 של הספר Embodied Mind [מאת פרנסיסקו וורלה, איבן תומפסון ואליזבת רוש]. השיח המתפתח חולל כיוונים מעניינים מאוד בתחומים האלה. הרצאה תעסוק בכיוונים האלה, מתוך חיבור לחוויה האישית של מצבי תודעה שונים.

פרופ’ [אמריטוס] יעקב רז, הוא פרופסור חוקר בחוג ללימודי מזרח אסיה, אוניברסיטת תל אביב. ממיסדי החוג ולשעבר ראש החוג. חוקר ומלמד בודהיזם ותרבות יפן. ממיסדי פסיכו-דהרמה [יחד עם נחי אלון]. פעיל חברתי בתחומים של יחסי יהודים-ערבים, בתחום אנשים עם מוגבלויות, ועוד. עוסק וכותב שנים רבות בתחומים של פסיכולוגיה ובודהיזם, וחקר התודעה בבודהיזם ובמדעי הקוגניציה במערב.

עיבוד פגיעות התקשרות וטראומה בפסיכותרפיה מבססת MDMA לסובלים מ-PTSD | ד”ר עידו סמיון 

פגיעות טראומתיות והתקשרותיות משפיעות על כל מימדי חיינו, מזה הפיזיולוגי, דרך המימד הפסיכולוגי ועד לרוחני. כאשר פגיעות אלו קיצוניות ומגיעות לכדי תסמונת פוסט טראומטית או התקשרות בלתי מאורגנת, קשה מאד לרפאן בשיטות הטיפול, התרופות הפסיכיאטריות והכלים הקליניים המוכרים לנו כיום בעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה.
MDMA הינו חומר מרחיב תודעה הידוע כמגביר תחושות של חיבור, אמון וחמלה כלפי העצמי, האחר והעולם. בשנים האחרונות מתקיימים מחקרים אודות טיפול פסיכותרפיה מבוסס MDMA לנפגעי פוסט טראומה. הרצאה זו תציג את תוצאות מחקרים אלו ותשלב קטעי ווידאו מהסרט הדוקומנטרי “טריפ של חמלה” שתעד את המחקר בישראל. בעזרת הסרט תוצגנה זוויות קליניות שקשורות בתהליכים התקשרותיים ובעיבוד הפגיעה הפוסט טראומטית.

דר’ עידו סמיון הוא מייסד-שותף של מכון האקומי ישראל, מטפל ומורה מוסמך להאקומי. הוא בעל דוקטורט בפסיכולוגיית מזרח-מערב ותואר שני בפסיכולוגיית סומאטית (גוף-נפש) מטעם מכון קליפורניה ללימודים אינטגרליים (California Institute of Integral Studies) בסן פרנסיסקו. בנוסף, עידו הוא חוקר קליני ומטפל במחקר הבודק את השפעת תרפייה מבוססת MDMA על פגועי טראומה (PTSD).

איך ניתן להרחיב תודעה בלי גבול? | יובל אידו טל 

ההיסטוריה של חוכמת הריפוי לדורותיה נשענה על פי רוב על תפישות שלפיהן מזור מגיע משינויים מיטיבים שמצליח המרפא לחולל בתודעתו ובגופו של האדם המבקש ריפוי. בחלקן – אלה הרואות ערך באימון הרוח – דגש מיוחד הושם על פעולות מיטיבות שמבצע האדם המבקש ריפוי ומזור. ובתוך אלה היו ועדיין ישנן רבות הרואות את הרחבת התודעה כליבה רבת ערך לתהליכים של ריפוי וצמיחה.
בתוך ולפעמים לצד גישות אלה, התקיימו במשך אלפי שנים גם גישות שלפיהן נפש האדם מלכתחילה שלמה, ושגורסות שריפוי הוא נטייתה הטבעית של נפש האדם. לפיכך, ריפוי עמוק מתרחש כאשר אנחנו משכילים לזהות ולשמוט התערבויות מיותרות שלנו בריפוי הנפש, בצמיחה ובהתרחבות התודעה, המתרחשים כולם בצורה הטובה ביותר כאשר הם מתרחשים כך מעצמם. בהרצאה נסקור מעט מחוכמתן של גישות מעין אלה שצמחו בזרמי הדאואיזם והצ׳אן הסיניים, בבודהיזם המהאיאנה ההודי, ובזן היפני, ונבקש לבדוק איזה מין מקום יש לגישות כאלה בתוך מרקם גישות הריפוי בנות זמננו.

יובל אידו טל – מורה ומנהל בבית הספר לתורת הנפש הבודהיסטית פסיכו-דהרמה בקמפוס ברושים. מורה ותלמיד הבודהיזם והזן. חבר בסגל מרפאת המיינדפולנס שבמרכז לבריאות הנפש באר שבע ובתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת התמכרויות של מכון וינגייט. חוקר ומתרגם טקסטים בודהיסטיים עתיקים ומודרניים שעיסוקם הוא מורכבותה של נפש האדם. עסוק בחקירתם וביצירתם של ממשקי למידה, חקירה ועבודה שמנסים לשלב את חוכמת הדורות עם דרכי סיוע, ריפוי וליווי מודרניות. מחבר הספרים ‘בודהיזם: מבוא קצר’, ‘משירי אוגאווה יוקימיצו’ ו-‘לבי נבהל מהירח’.

כמה רחבה יכולה להיות מרכבה גדולה? | ד”ר עודד ארבל 
לאורך השנים ולרוחבו של העולם, בודהיזם המהאיאנה (המרכבה הגדולה) התאפיין ביכולת מופלאה של גמישות וסובלנות כלפי רעיונות חדשים וגישות מגוונות, לצד יכולת להשתלב בזרמים מקומיים אשר הקדימו את הופעתו. פסיכו-דהרמה מנסה מראשיתה לחקור ממשקי בודהיזם – טיפול, ולהוות גשר מיטיב בין העולמות. האם ניתן למצוא בסוטרות פרוטוקול לטיפול בטראומה? האם העיסוק הדהרמי בתודעה תואם את חקר התודעה המודרני והולך בקנה אחד עם שימוש בחומרים מרחיבי תודעה? האם העובדה שאין בסוטרות תיאורי ילדות ותיאוריות התפתחות הופכת את הדהרמה ללא רלבנטית במרחב כזה? ובקיצור – עד כמה גדולה יכולה המרכבה שלנו להיות?

ד”ר עודד ארבל הוא פסיכיאטר מומחה, בוגר ביה”ס לרפואה באונ’ ת”א והתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת ת”א. מייסד ומנהל מרפאת המיינדפולנס שבמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. בוגר תכנית המטפלים של פסיכודהרמה, חבר בסגל ההוראה של בית הספר ועומד בראש תכנית המטפלים של בית הספר.

רחל קפלן

רחל קפלן, פסיכולוגית קלינית מומחית לילדים, נוער ומבוגרים. מתרגלת, מרצה ומנחה למיינדפולנס, בודהיזם ופסיכותרפיה ב״פסיכו-דהרמה״, ״המרכזלמיינדפולנס״ ועוד, לקהל הרחב ולאנשי מקצוע. מנהלת מרפאה לטיפול מבוסס מיינדפולנס (DBT) בהפרעות אישיות בבית חולים תל השומר. פסיכולוגית במרפאת בריאות הנפש בקופ״ח מכבי. בוגרת לימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית ה.ל.פ.ב.א. קליניקה פרטית בתל אביב.

מחיר: 180 ש”ח

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

בית הספר לתורת-הנפש הבודהיסטית.

טל. 03-6411961

אימייל pdharma@tausc.co.il

להצטרפות לניוזלטר שלנו

TOP