מורים
יובל אידו טל
מורה ומנהל אקדמי ומקצועיהתחלה
08-09-2020 - 18:00
סיום
08-09-2020 - 20:00
כתובת
קמפוס ברושים ראה מפהקטגוריות
קורסים: ימי פתיחההקורס משלב הרצאות פרונטאליות און ליין ומדיטציה מונחית.
קורס אונליין
מנחים: יובל אידו טל, אסף סטי אל-בר,
סדרת הרצאות מבוא לבודהיזם – הבודהיזם הוא תורת חיים בת 2500 שנה, שלמרות עתיקותה וריחוקה הגיאוגרפי רלבנטית ועכשווית להפתיע גם לנו בישראל ובמערב. נגלה שבעולמות הפסיכולוגיה, העסקים, הרפואה והמדינאות תופסים רעיונות ויישומים של החכמה הבודהיסטית מקום מכובד הולך ומתרחב.
נכיר את יסודות המחשבה, התובנות והאימון הבודהיסטי. נתוודע לראיית העולם ולמפות הנפש של התורה הבודהיסטית, ולדרכי האימון במסורות הבודהיסטיות השונות. ההבנה הבודהיסטית שאת רוב רובו של הסבל בחיינו מחוללת התודעה והדרכים לאימון התודעה לשם השתחררות מכבליה, יעמדו במרכז סדרת המבוא.
בין הנושאים:
– סיפור חיי הבודהה, אי-נחת, השתנות ותלות גומלין
– סבל הכרחי וסבל שאינו הכרחי, היצמדות ושחרור
– ריקות, חמלה וחוכמת המעשה
מבנה הקורס:
6 מפגשים ימי שלישי, 8.9.20, 09:00-11:00
עלות הקורס: 550 ש"ח
תשלום עבור הקורס יהווה הסכמה לתקנון הלימודים
ארבע האמיתות הנאצלות – פרק 1 מתוך ספרו של יובל אידו טל "בודהיזם – מבוא קצר"
הבודהה מציג את בעיית הסבל במבנה בן ארבעה חלקים – ארבע האמיתות הנאצלות – שנהוג לראות בו מבנה כמו-רפואי לאבחון מחלות ולהתוויית הדרכים לריפוין; זאת משום הזיקה העמוקה שבין תורת הבודהה לבין עולם הרפואה, או אם להיות מדויק יותר, רפואת הנפש. המבנה מחולק ל: 1) הגדרת המחלה. 2) סיבת המחלה. 3) אפשרות הריפוי של המחלה. ו- 4) אופן הטיפול הנכון לריפוי המחלה. כך, תוך שימוש במבנה אבחוני-טיפולי זה, הצביע הבודהה על 1) הסבל 2) על סיבת הסבל 3) על אפשרות פתרון הסבל ו- 4) על הדרך לפתרונו, בתורה שנקראת “ארבע האמיתות הנאצלות”.
האמת הנאצלה הראשונה
זוהי האמת הנאצלה של הסבל: לידה היא סבל, הזדקנות היא סבל, חולי הוא סבל, מוות הוא סבל; עצב, מרירות, כאב, מצוקה ויאוש הם סבל. מגע עם משהו לא נעים הוא סבל, פרידה מהאהוב היא סבל, כל משאלה שלא התגשמה היא סבל – בקיצור כל חמשת המצרפים הם סבל.
דהמצ’קוופאטוה סוטה , סמיוטה ניקאיה 5.421
אם כן, כיצד מוגדרת מחלת הסבל בארבע האמיתות? המילה “סבל” היא התרגום המקובל של המילה בפאלי “דוקהה”, שמופיעה בטקסטים הבודהיסטיים המוקדמים. תרגומים מדויקים יותר יכולים להיות “אי נחת”, “אי סיפוק”, או “אי שביעות רצון”. לכן, הסבל שהמילה דוקהה מייצגת הוא לא רק אותה תחושה שעליה חושבים כששומעים את המילה סבל בהקשר התרבותי העברי המודרני; הסבל הבודהיסטי לא מסתכם בתחושה המתלווה למעשי אלימות קיצוניים כמו מלחמה, או כמו מותו של אדם אהוב, גם לא ב”איי, כואב לי!” או ב”אוי, עצוב לי!”. אין ספק שכל אלה הם סבל.